דירוג אשראי אישי ("קרדיט סקור") – כל מה שצריך לדעת

דירוג אשראי אישי (או "קרדיט סקור") הוא ציון, המדרג את איכות ההתנהלות הפיננסית של כל תושב ישראל, בהתאם לנתונים הקיימים במערכת נתוני אשראי של בנק ישראל.

מהו דירוג האשראי האישי וכיצד הוא משפיע עלינו? על כל אלה ועוד במדריך הזה.

1. מה זה דירוג אשראי אישי?

דירוג האשראי האישי הוא ציון שנועד לתת אינדיקציה לגבי יכולתו של לווה לפרוע את ההלוואות שלו, או במילים אחרות – עד כמה הלווה אמין מבחינה כלכלית.

דירוג האשראי מחושב על בסיס נתוני ההיסטוריה הפיננסית של הלקוח, היקף הנכסים שברשותו, ההתחייבויות שלקח על עצמו, מאפייני ההתנהלות השוטפת שלו מול המדינה, מוסדות פיננסיים וגופים עסקיים אחרים ועוד.

כל הנתונים הללו מרוכזים במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, הכוללת נתונים אודות פעילותם הפיננסית של תושבי ישראל החל ממאי 2016, והפועלת באופן רשמי החל מאפריל 2019.

באופן כללי ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של הלווה גבוה יותר, הוא נחשב לאמין יותר, ומסוכן פחות (בארה"ב דירוג האשראי נע בין 300 ללווה מרמת סיכון גבוהה ו-850 ללווה ברמת סיכון נמוכה; בישראל לשכות האשראי המורשות – BDI, CofaceBDI, D&B – מפיקות דירוגי אשראי אישיים בטווחים שונים, בהתאם למודל של כל לשכה).

2. למה צריך דירוג אשראי אישי?

דירוג האשראי האישי מיועד לשמש אותנו בעיקר בכל הקשור לנטילת הלוואות – בין אם מדובר בהלוואות משכנתא, הלוואות פרטיות או הלוואות עיסקיות.

כדי להחליט על תנאי ההלוואה, צריכים הגורמים שנותנים את ההלוואה, בין אם הם בנקים, או חברות אשראי חוץ בנקאי, לנסות ולהעריך את רמת הסיכון של הלווה.

כדי לעשות זאת השתמשו עד היום הבנקים והגופים הפיננסיים במגוון נתונים רחב ומשתנה שביקשו מהלווה וכלל בדרך כלל תלושי שכר, דפי חשבון בנק, נתוני תיק השקעות, אסמכתאות על נכסים וחסכונות וכו'.

על סמך נתונים אלו העריכו המלווים את רמת סיכונו של הלווה וקבעו את תנאי ההלוואה והאם בכלל להסכים לתת את ההלוואה המבוקשת.

הבעיה הייתה בחוסר האחידות של היקף המידע שעמד לרשות כל אחד מהגורמים המלווים, כאשר הבנקים ובראשם שני הבנקים הגדולים – לאומי והפועלים, מחזיקים במידע אישי רב אודות מרביתו של הציבור בישראל, ואילו שחקנים קטנים יותר נאלצים להתבסס על מגוון מקורות מידע מצומצם.

חוסר האחידות בנגישות למידע פגעה בתחרות בשוק האשראי וההלוואות, מכיוון שהשחקנים הקטנים נאלצו במקרים רבים להציע ריביות גבוהות יותר ללווים ("פרמיית סיכון"), ואילו הבנקים הגדולים יכלו להתאים את ההצעות שלהם ללווה מבלי לחשוש מתחרות משמעותית.

כשל השוק הזה גרם לריבית ממוצעת גבוהה ב-4% (לפי הערכות כלכלנים) ממה שניתן לקבל בסביבה תחרותית של שקיפות מידע, וכאן מנסה משרד האוצר להיכנס ולשנות את השוק.

3. מי ירוויח ומי יפסיד מדירוג האשראי האישי?

באופן כללי ניתן לומר שרובם הגדול של הלווים ירוויחו כלכלית מכניסתו של דירוג האשראי האישי.

– לווים הנמצאים במצב כלכלי טוב ויציב צפויים ליהנות מריביות אטרקטיביות יותר על ההלוואות שלהם בזכות הגברת התחרות בענף.

– לווים שנמצאים במצב כלכלי סביר, אך היו מסיבה כלשהי ב"רשימה השחורה" של הבנקים וגופי האשראי (לדוגמא בגלל מספר שיקים חוזרים גדול מדי), יוכלו לחזור ולקבל הלוואות מהגופים הפיננסיים המפוקחים.

מי שלעומת זאת צפויים להיפגע מכניסתו של דירוג האשראי האישי הם כל אותם לווים שעד היום הצליחו "לעבוד על השוק" ולקבל הלוואות למרות שהיו במצב כלכלי עגום.

4. מתי נכנס דירוג האשראי ללקוחות פרטיים לפעולה בישראל?

דירוג האשראי האישי בישראל החל למעשה כבר בשנת 2002, עם הקמת מאגר מידע הכולל מידע שלילי על התנהלות פיננסית לקויה של לקוחות – צ'קים שחזרו, חשבונות שנחסמו, אי־עמידה בהחזר חובות וכדומה.

הבעיה באיסוף מידע שלילי בלבד היא שהיא מקיפה 10% מהאוכלוסייה בלבד (שנכנסים ל"רשימה השחורה") ואילו יתר ה־90% לא מקבלים דירוג אשראי כלשהו.

בשנת 2016 עבר החוק המסדיר גם את איסוף הנתונים החיוביים על התנהלותם הפיננסית של תושבי ישראל במסגרת "חוק נתוני האשראי". איסוף הנתונים החיוביים החל במאי 2016, והמערכת הושקה רשמית באפריל 2019 ופועלת מאז באחריות בנק ישראל.

את המידע יוכלו לקבל גופים פיננסיים וחברות פרטיות בצורת דו"ח, שיופק על בסיס הנתונים שבמאגר וישמש כמעין דירוג אשראי של האזרח.

5. מי קובע את דירוג האשראי האישי ואיך?

איסוף המידע ודירוג האשראי מתבצעים במקביל על ידי מספר לשכות אשראי פרטיות מורשות (כגון BDI, CofaceBDI ו-D&B), וכן על ידי מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל עצמו.

המקורות מהם נאסף המידע כוללים, בין יתר, את הבנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות אשראי חוץ בנקאי וגופים ממשלתיים ורשויות ציבוריות כגון: הכונס הרשמי, לשכת ההוצאה לפועל, מדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל ובנק הדואר.

המידע שנאסף מחולק ל-2 סוגים: מידע שלילי (נתונים על אי עמידת הלווה בהחזר חובות/תשלומים) ומידע חיובי (נתונים על הלוואות/תשלומים שהלווה ביצע כנדרש).

את המידע הזה (ומידע פנימי/חיצוני נגיש נוסף) ישקללו חברות פרטיות וגופים עסקיים לכדי דירוג אשראי / סיכון של הלווה, ובהתאם להם יוכלו להחליט על מתן ההלוואה ועל תנאיה.

6. איך ניתן למצוא מהו דירוג האשראי האישי?

את דירוג האשראי האישי ניתן לקבל מלשכות האשראי המורשות (BDI, CofaceBDI, D&B), וכן באמצעות אתר מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל (creditdata.org.il), שמאפשר לכל אזרח לצפות בדוח האשראי האישי שלו ולבקש את דירוגי האשראי שמופקים על בסיסו.

7. מה עלול לפגוע בדירוג האשראי האישי?

– איחור בתשלומי הלוואות.

– חריגה ממסגרת האשראי בבנק או בכרטיס האשראי.

– אי ביצוע תשלומים בזמן לרשויות.

– היעדר היסטוריית אשראי, תשלומים והלוואות.

– הכנסות שאינן סדירות.

– שיקים חוזרים.

– חשבון מוגבל, פשיטת רגל, הגעה לכינוס נכסים.

– ערבויות אישיות שניתנו להלוואה של אדם אחר או לעסק.

ועוד

8. איך אפשר לשפר את דירוג האשראי האישי?

התנהגות פיננסית אחראית, מסודרת ואמינה לאורך זמן משפרת את דירוג האשראי – החזר הלוואות בזמן, ביצוע תשלומים לרשויות במועד וכו'.

בנוסף, הכנסות אישיות, תיק נכסים, חסכונות, צפויים להשפיע גם הם על דירוג האשראי.

9. מה מומלץ לכל אחד לעשות כדי לשפר את דירוג האשראי האישי?

להתנהל בצורה מדויקת ואחראית מול הבנקים והרשויות לאורך זמן – לעמוד בתשלומים בזמן, להימנע מחריגות ומשיקים חוזרים, ולבנות היסטוריית אשראי חיובית באמצעות שימוש מבוקר במסגרות אשראי. ככל שההתנהלות תהיה עקבית יותר לאורך זמן, כך דירוג האשראי שלכם ישתפר.

סיכום

דירוג האשראי האישי ללקוחות הפרטיים צופן בתוכו איום מסויים, אך גם יתרונות רבים.

התשובה לשאלה האם ועד כמה נרוויח מחוק דירוג האשראי תלויה בהתנהלות האישית של כל אחד ואחד מאיתנו, וחשוב להתחיל להיערך לנושא כבר בתקופה הקרובה.

פוסטים דומים באותו נושא

בצעו השוואה חכמה

התייעצו עם מומחים